דגי קוי
הקוי (או הקרפיון היפאני) הוא הדג המומלץ ביותר לגידול בבריכות דגים, מוצאו דווקא מסין, אבל את רוב הזנים המוכרים כיום פיתחו היפאנים. הקוי הם כנראה הדגים הראשונים שהתחילו לגדלם לנוי - קיימת אגדה בת 2500 שנה המספרת על אחד מקיסרי סין שבבריכה בארמונו הייתה להקה של קוי שחורים (ומלכותיים), ויום אחד, כך מספרת האגדה, נולד בבריכה דג קוי זהוב, שהוא למעשה דג הזהב הראשון בהיסטוריה. צאצאיו של אותו דג הגיעו גם אל איי יפן כחלק מהתרבות הסינית שאמצו היפאנים, והם שקדו יותר מהסינים על פיתוח צבעים ודוגמאות כתמים חדשות, וכך נוצרו רב הזנים המוכרים כיום.
הקוי שייך למין קרפיון (Cyprinos carpio) ממשפחת הקרפיוניים (Cyprinidae) והוא בן אותו מין של קרפיון המאכל המוכר והידוע. מוצאו (כפי שנזכר לעיל) הוא מסין, ובטבע הוא חי בנהרות ובאגמים של צפון סין. זהו דג חסון המסוגל לשרוד את החורפים הקשים של צפון סין בהם טמפרטורת המים מגיעה לארבע מעלות מעל האפס. הקוי הם צמחוניים, ומכיוון שהם בעלי תיאבון רב, הם עשויים לגרום נזק ניכר לצמחי הבריכה, שאותם הם מסוגלים לאכול עד להשמדתם הגמורה.
דגי הקוי מגיעים (בתנאים אופטימליים) לגודל מרבי של 120-130 ס"מ, כאשר גודל הבוגר הממוצע הוא 70-80 ס"מ. אורך החיים הממוצע (בתנאים אופטימליים) הוא 50-60 שנה, וקיימים דיווחים על פרטים שעברו את גיל המאה. הקוי גדלים כל החיים כאשר רוב הגדילה מתרחשת בשנתיים הראשונות לחייהם, ואחר כך הם מוסיפים עוד ס"מ או שניים לשנה.
מקוי הבר בצבע חום-ירקרק, פותחו זנים בצבעי שחור, אפור, לבן, חלודה, כל קשת הגוונים בין אדום לצהוב, וקיים גם זן בגוון תכלת, וכמובן שקיים כל צירוף אפשרי של צבעי כתמים. בעשורים האחרונים, עם התפתחות הטכנולוגיה האנושית, יצרו מדענים זני קוי חדשים, שבהם צורת, סידור וגוון הכתמים נקבע ע"י הנדסה גנטית, ואחד מהדגים ה"מהונדסים" הללו,לבן עם עיגול אדום על הראש - צורת הדגל היפאני, נקנה ע"י יפאני במכירה פומבית, בסכום של כמעט מיליון דולר!!!, וניכנס לגינס כדג היקר ביותר.
יש לציין שמאוחר יותר בהיסטוריה האנושית, כאשר אנשים החלו לגדל דגי נוי בתוך הבתים, הוכנס לתרבות הדג שידוע היום בשם "דג-זהב" (Carassius auratus), גם הוא ממשפחת הקרפיוניים, ומכיוון שהוא דג קטן ו"קומפקטי" בהשוואה לקוי (גודל בוגר 30-40 ס"מ בלבד), הוא דחק את הקוי מהאקווריומים, ותפס את מקומו כאחד הדגים הפופולריים ביותר. מעניין לציין שגם על דגי הזהב עבר תהליך תירבות בדומה לקוי: גם דג זה מוצאו מסין, ושוב היו אלו היפאנים שפיתחו את רוב הזנים המוכרים כיום.
